שיאצו-
 שי=
אצבע, אצו= לחיצה.
השיאצו הנה שיטת טיפול וריפוי בלחיצות (בעיקר באצבעות הידיים)
שפותחה ביפן.
ראשיתה בתחילת המאה ה-20 (רק בשנת 1915 צוין שמה לראשונה).
בשנת 1955 הוכר השיאצו כחלק אינטגרלי משיטת האנמה, ובשנת 1964
הוכר ביפן כשיטת טיפול עצמאית עם הכשרה וסטנדרטיים בלעדיים.
השיאצו
נבדל מהאנמה בעצם התמקדותו בטכניקות לחיצה בלבד ובעצם שילובו
בין תיאוריה אנרגטית מהמזרח ובין מדע אנטומי-פיסיולוגי מודרני.
מטרתו הנה לקדם את כוחות הריפוי הטבעיים הקיימים בגוף בעזרת
טכניקות לחיצה מגוונות, על גבי גופו של המטופל, לשם מניעה וריפוי
של תחלואים ומיחושים רבים.
חלק מהטיפול בשיאצו מתמקד אף בהשפעה ואיזון תפקודם של איברים
פנימיים דרך גירוי מערכת העצבים האוטונומית ושחרור עמוד השדרה
מלחצים.
מפאת
גילה הצעיר, יחסית, של שיטת ריפוי זו ומגמת התפתחותה המהירה
קיימים בה סגנונות טיפול רבים, הנבדלים אחד מין השני בעיקר בתיאוריות
הקליניות והראייה הכוללנית שלהם. חלקם מאד מוכרים בעולם וחלקם
פחות.
הסגנון
בו הוכשרתי פותח ע"י מורי ומבוסס על ראייתו של פרופ' קצוסוקה
סריזווה, אחד מחלוצי רפואת המזרח בעידן המודרני (נולד ב-1915)
אשר הקדיש את מפעל חייו לחקר הנקודות ("טסובו") המצוינות
ברפואה הסינית המסורתית.
אסף
מידע
נוסף:
|
